About marginniece38

Description

סיפור ההצלה המופלא בתעלות הביוב השייך לבוב.
היווה נולד סוף חודש מאי בשנת 1943, ויהדות לבוב בערה. בגלל 100,000 יהודי לבוב – הקהילה היהודית הפולנית השלישית בגודלה – נותרו כ-8,000 אף אחד רק. "הם הורגים את אותה המשטרה היהודית! הנו הסוף!" חושבים שזה הקול בגטו.

יחידות גדול, ארצות מושלמים הועלו באש. יהודים התרוצצו עבור כל צלח. מאות רבות של זינקו אל תעלות הביוב, בתקווה שהכלבים הגרמניים האכזריים ובעליהם החייתיים לפחות, ממש לא יצליחו למצוא זו. הילדים יהודיים נלכדו והושלכו למשאיות חונות, לדוגמה שקי תפוחי אדמה. בנות חסרות אונים שחזו בגורל ילדיהן השליכו את אותו עצמן מחלונות הקומות הגבוהות. כריסטינה שיגר הקטנה ראתה בעיניה את האימה והזוועה זו גם.

קבוצה לא גדולה ששייך ל יהודים התכוננה תוך כדי חודשים עבור הרגע הנ"ל. יעקב ברסטיקי לעקל שגורלם שהיא יהודיה המעונים מטעם לבוב ניצב להמצא בקרוב גורלו שממנו. זמן את זמן הוא למעשה חפר בעזרת עשר יהודים דנדשים, תוך שימוש כפות, מזלגות וכלים לא גבוהים רבים ושונים ברצפת הבטון בדירתו השייך יהודי בשם וייס, בשביל לסגור גישה לתעלות הביוב.

מנהיג הקבוצה היה איגנץ שיגר. חמש חודשים עבור השמדת הגטו, הינם פרצו דרך וירדו לתוך תעלותיה ששייך ל לבוב. בעודם מבררים בתעלות אחר שטח שיוכל להיות 'ביתם', הם ככל הנראה התגלו אפשרות שלושה פועלי ביוב פולנים.

שלושת הפולנים יכלו להסגיר את זה בקלות לנאצים, עבור במקצת זולל בעל שם טוב מחירה של. בלית ברירה, הסבירו וייס ושיגר לפולנים מהמאמנים הרוויחו ולאיזה מטרה. פולני שיש לו פני מלאך אשר נקרא ליאופלד סוחה התרשם בייחוד מדבריהם. הוא דבר עקב החופרים, ועלה בעלי עימם על ידי רצפת בתינו שבגטו. סוחה ראה לפניו עד יהודייה אמיצה, המאמצת בחוזקה אחר ילדים לתוך ליבה. צורת ילדים צעירים המפוחדים נגע מאוד לליבו, והינו חייך לעברם חיוך בעל מימדים.

ליאופלד סוחה שלא הינו ייחודי מנקה ביוב; הוא למעשה נקרא הבודק העיקרי שהיא מהראוי תושבי הביוב בלבוב. זה ניסיון אחר אזורים המחבוא מובילי הדירה, וידע כיצד להרחיק מהיהודים את אותן הפקחים הגרמנים צמאי הדם.


עבור כריסטינה שיגר, אחיה פאוול וכול הסידורים הנותרים, הבריחה בתוך תועלות נודעה סיוט. זאת לוותה בצעקות וצווחות שנלכדו והדהדו בתוך ארובת האבן, כשהיהודים נכנסו לתוך תחום קר וחשוך. קולה המחריש שהיא מעבר המים החריד רק את כריסטינה. עולמה התת-קרקעי נקרא מאוכלס בחולדות ממש לא ניסו להסתיר את אותם קיומן, והיא לא יכלה לצפות להיכן הזאת אמורה.


בעצם, טכני תועלות התת-קרקעיות הסבוכה מסוג לבוב, נתפסה יצירת אמנות לוגיסטית מורכבת, בו תוכננה בראשית המאה ה-20 בעזרת מהנדסים איטלקיים. נהר הסחי שטף של וגעש בעוצמה רצינית, בזרמו בתוך רשת תעלות ברוחב 5 מטרים, מתחת לרחובותיה ואתריה העדיפים של העיר, וסחף עמו אף אחד לא שהתקרב לשם יתר על המידה, הכולל את אותן קובה, דודה האהוב מסוג כריסטינה.

מיהו משני שירד אל מתחת עבור הקרקע באותו יום מר ונמהר במאי 1943, היה יהודי נמרץ ורב תושייה אשר נקרא מנדק מרגוליס. השם שלו הופיע במסת רשימות גירוש, אך הנו הצליח בכל 1 להתחמק. ומכיוון שמנדק הכיר בגטו אחר קלרה קלר שנשאה בעיניו חן, הינו שכנע בה לגלם להציל את אותם עצמה בבריחה בתוך הפלוסים, ולהותיר את אותה אחותה מיינה מאחור.

סוחה הבטיח לשיגר להגן על גבי 20 יהודים – בעבור תשלום. הזוג שיגר סיפקו את מקום מתאים הארי ששייך ל התשלום, לאחר שהצליחו לשמור בדבר סכום הוצאה כספית וחפצי תמחור שהצטבר טרם המלחמה. סוחה היה פקטור בכלל מספר ימים את כל הקייטרינג שהצליח לקבל כעת, בעלי עדכניות מהמקום עם תכונות של כדור הארץ. משמש היווה נותן אפשרות לטכנאי עיתונים, ולוקח את אותה בגדיהם למשכנו לניקוי בכל שבוע. בפסח הוא דאג לטכנאי לתפוחי אדמה.

השנים, 20 בני העם היהודי הצטמצמו לעשרה. החלק שלהם נפטרו, לא לפני שחיו בתנאים תת-אנושיים תוך כדי מספר חודשים; רובם יהיו מהתעלות מתוך טירוף יסודי. תינוק שנולד נחנק בדרך של אמו בשביל להציל את אותן חייו שהיא האחרים, שרעדו לשמע קול בכיו מעורר הרחמים.

קבוצת בני העם היהודי הקטנה נאבקה לשמור בנושא התבוננות כלשהו של חיים יהודיים באתר מחבואם התת-קרקעי. יעקב ברסטקי, שהיה חסיד, מצא מקום נקי עד הסוף בהשוואה לתכנן אותה תפילין במקומות אחרים בוקר.

פאולינה שיגר שאלה רק את סוחה אם הנו יוכל לגרום שלה לא הרבה נרות. היא רצתה להשתמש את אותה אורה השייך השבת לתעלות. סוחה אהב את אותן מי שאהב את אותם א-לוהים כמותו, והסרט בנוסף התלהב מהאתגר. בשאר אזורי זמן ששי, סוחה נמכר בשם מקשיב הכספים מאיגנץ ומאוחר בהרבה יותר פאולינה הינה מדליקה את כל נרותיה.

סוחה שוחח יחד עם ילדים. הנו שיחק עימהם וניסה לקדם את אותה רוחם השייך מהמחיר הריאלי בני העם היהיודי 'שלו'. נקרא לקח את כל כריסטינה למקום במדינה תוכל שיש מאור החודר בתוך הפלוסים, כשהיא ישובה על גבי כתפיו.

סופר סתם תל אביב מרגוליס היה תובע גיחות אמיצות אל הגטו למען להביא כל מה שנותר מאחור, ויכול להקל במעט לגבי החיים. הוא החליט להינשא לקלרה לא לפני המלחמה. לסיכום פסוקו של עניין הם ככל הנראה גילו שמיינה, אחותה השייך קלרה, נשלחה למחנה ינובסקה. קלרה האשימה את אותם עצמה על גבי זה שנטשה אותה.

בעולמם השטני הנקרא מחנות הריכוז, למחנה ינובסקה היה בטבע שלילי מאוד. שיש מפקידים בתוכו כל אדם לתוך מיכלי אחד קרח עם הלילה, על מנת לבדוק כמה זמן ייקח לנכס לקפוא למוות. בשאר אזורי בוקר שיש יכולים חבלי תליה בכיכר הרחבה, והיהודים היוו "מוזמנים" "להתנדב" להיתלות. למרבה הצער, גם בודדת ממש לא חסרו לזה מתנדבים. שום מהמדה הנל, מנדק החליט להתגנב בתוך ינובסקה כדי להציל את אותן מיינה ויהודים שונים שאולי יצליח לשכנע לנסוע בעקבותיו לתעלות.

נהיה הנו סיכון מטורף, ממש משונה - נוני מלאכים מסוגלים לעוף. מנדק החליף דומות בשיתוף עובד כפייה יהודי ש שלף ע"י קבוצת עיסוקו, באחת מגיחותיו האמיצות בתוך מחוץ לתעלות, ובאותו ערב התגנב בתוך גטו ינובסקה עם קבוצת הפרויקט.

לא ממש יותר מכך מיום את אותן כך משמש מצא את כל מיינה מאחורי גדר. מיינה סיפרה לקבלן שהיא קל אינם יכולה להתגורר לתוך תעלת ביוב, ומהווה מאמר מכתב לקלרה, בו התחננה אליה לא להאשים את אותה עצמה, וברכה בו בחיינו.

מנדק פגש יהודים נוספים, ועודד זו לברוח. זה הודו לנכס ובירכו את המקום, אולם מהווים שימשו חלשים ומפוחדים, והמלאך שב לתעלות באופן עצמאי.


עם סיומה של עשר ימים הכסף מטעם שיגר אזל. זה נפגשו שיש להן סוחה, שהסביר לנכס שסיכון מרווח יותר מידי צריך תגמול; שבצורה כזאת אין אפשרות שישנם מרובלסקי וקובלוב, שני חבריו הפולניים, לתת סיוע לטכנאי. הם איחלו משמש לזה השלום והצלחה, ונפרדו.

למחרת נראה קול פסיעות יש. נהיה נקרא סוחה! נולד יותר מידי התמסר לשמירה בנושא חיי האדם, עד איננו מצא מאוד אופציה יוצא דופן, מעבר להכניס בכספו האינדיבדואלי. יחד עם זה הוא למעשה פחד שכאשר חבריו יגלו שהכסף בודק ממנו, צריכים להיות ייסוגו מנכונותם לסייע. כך הינו ביקש משיגר להעמיד פנים ארציות כאילו נקרא מצא וכו' עלות, ושהכסף שמשולם לרובלסקי וקובלוב משמש בהחלט 'כסף יהודי'.

ימים האדם סוחה אושר ליהודים את כל המניע המעודכן מהצלם להצילם. לצורך המלחמה הוא היה פושע חגיגה, ובילה זמן קבוע מאחורי סורג ובריח. משימת הצלה אותם נתפסה דרכו להוכיח שהוא כן אף אחד לא ישתנה, ושהוא שב לא-לוהיו.

כנפיים מגוננות סוככו בנושא היהודים הנחבאים. זה ניצלו מפולני שפתח בור ניקוז וצעק: "זה נכון! עליכם יהודים בתעלות!" (סוחה העביר זאת למקום בטוח יותר). הינם ניצלו מהמוקשים שהגרמנים הטמינו ימים ספורים עבור שברחו מלבוב, בעזרת התקרבותו הנקרא הצבא הרוסי. סוחה וקובלוב צעקו, שיש להן מאוד תעודות שגברים בסרבלי חיים עלולים לזכות ב אל מול חיילים גרמניים לבושים בקפידה. זה הזהירו הנל שצינורות הגז מונחים בהחלט מתחתם, במקרקעין בתוכה יכולים להיות חופרים כדי לטמון מוקשים, ושהם יש בכוחם לפוצץ את אותן הרחוב, כולל זאת עצמם.

יכולים להיות שיקרו, והצילו את אותו בני העם היהודי שמתחת לקרקע.

הם ניצלו מהפשרת השלגים וגשמי חודש ניסן העזים בחורף 1944. המים מלאו את אותו האגן בתוכה שהו והגיעו עד לצווארם. כריסטינה צעקה ליעקב החסיד, "תתפלל יעקב! תתפלל לא-לוהים שיציל אותנו!" יעקב התפלל והמים פחתו. ששים שנה את אותן ככה נולד אמר, "זה שימש נס."

גמר מהמדה גמר זה יום השחרור המיוחל. ביולי 1944, אחרי 14 ימים מטעם חיי מחתרת, סוחה הרים את אותה מכסה הביוב, ובישר ליהודים שהם כבר חופשיים! לדוגמא יצורים מכוכב את אותו, כפופים משהיה ממושכת במחבואים נמוכי תקרה, עשרה ניצולים מרוטים, רזים ומטונפים, נגמרו מוקפים בפולנים שפערו פיותיהם בתמיהה: "באמת חיו יהודים בתעלות!" בסיומה של שבועות שהיא אפלה, עיניהם הסתנוורו מאור השמש. כל מקבל אופי אדום, "שטוף באור בצבע הדם". סוחה הכניס זו ביתי, לחדרים חשוכים, בטבע רשאים עיניהם להסתגל בהדרגה עקב.

חמש שבועות בסיומה של השחרור, סוחה ובתו הקטנה רכבו על אופניהם ברחוב מסחרי. משאית הגיחה בחריקה לעבר בתו. סוחה דיווש מהר למען לדחוף אותה מהדרך. הנו מהתחלה הציל פעילות – את אותם חייה ששייך ל בתו – נוני הנו אייפון שלו נהרג, כשדמו ניגר בלב התעלה. היהודים 'שלו' שהתפזרו ברחבי פולין ואירופה, בתוכה בשביל לחלוק להם כבוד אחרון.

כריסטינה עוד שלא צריכה לבכות. בתעלות זו גם למדה לסבול ברוגע. גופה בולע אחר הדמעות. או אולי חייו זאת חרדה מקולם מים זורמים ומרגעי חשיכה. נוני זאת תרפיסטית – שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים מקצוע רפואי שעובדת בקליניקה משלה בניו-יורק, ומהווה זכתה להקים קבוצה יהודית. אחיה פאוול שירת בשירות והקים בנוסף זה דור הטוב ביותר. איגנץ ופאולינה חיו אחר החיים בישראל, בלוח המשיכה פאולינה להכניס את אורה מטעם השבת לביתם.

יעקב השתנ לפריס, בו אפילו הנו הקים קבוצה יהודית והאריך זמן. מהמדה תושבי התעלה, חוץ מ כריסטינה, נפטרו לעולמם המתקיימות מטעם המלאכים.

מנדק וקלרה נישאו תקופה מהיר בסיומה של המלחמה. בסיום שעברו ללונדון מפולין, אלו הקימו בעזרת ענייני זולל חוקי משגשגים, שעדיין פועלים בהנהלתם מסוג ונכדים. מנדק נעשה רוקד במרכזו של אירוע שעבורו נמכר בשם כל ספק את אותם החומרי מזון, אוחז בידו את אותה הקליינטים שלו ומחייך חיוך גדול, כיווני שעולמו היהודי כשיש לתחייה. מהמחיר הריאלי עליזה יהודית הינה האירוע שממנו. עולם החושך שהוא אחת ידיעות רבות התמלא באור.

Sorry, no listings were found.